צוות חוקרים מהמרכז למחקר אימונולוגיה באוניברסיטת שאהד שבטהרן, פירסם תוצאות מחקר שגילה כי נפגעי גז חרדל (sulfur mustard) סובלים מבעיות נפשיות שונות בשכיחות גבוהה מזו באוכלוסייה, גם 20 שנה לאחר שהיו קורבנות לשימוש בנשק הכימי. את המחקר הוביל ד"ר חסן גהזנפארי.

פגזים המכילים גז חרדל במתקן אכסון של הצבא האמריקאי (צילום: ויקיפדיה)

פגזים המכילים גז חרדל במתקן אכסון של הצבא האמריקאי (צילום: ויקיפדיה)

במלחמת שמונה השנים שבין איראן לעיראק (1988-1980) השתמשו העיראקים בנשק כימי. מהצד האיראני נפגעו ממנו למעלה מ-100,000 חיילים שלא היו מוגנים היטב מפני הנשק הכימי וסבלו מפציעות חמורות שונות, לצד אזרחים רבים. המחקר הנוכחי התמקד באוכלוסייה האזרחית האיראנית (ברובה כורדית) בשני מקומות, סרדשט וראבאט, סמוך לגבול המערבי של איראן עם עיראק.

במאמר שפורסם באפריל השנה ב-Health Qual Life Outcomes, הוצגו התסמינים הנפשיים הנמשכים בקרב מאות קורבנות המתקפה הכימית בגז חרדל שהתרחשה באזור ב-1987. התסמינים הם: התנהגות כפייתית-טורדנית, רגישות-יתר או היעדר רגישות בקשר בין-אישי, דיכאון, חרדות, התנהגות אלימה או עוינת, פוביות, פרנויה. רוב הנפגעים מגז חרדל סובלים מכמה תסמינים במקביל.

לפני 5 שנים, צוות מאותה אוניברסיטה איראנית, אולם מהמחלקה למחקרים ברפואת עיניים, מצא כי אזרחים שהיו קורבנות לגז חרדל סובלים מבעיות שונות בעיניים, גם הן שנים רבות לאחר שנפגעו.

בימים אלה נעשים מאמצים לפירוקה המוחלט של סוריה, מהנשק הכימי שלה, הכולל לפי הדיווחים גם גז חרדל. השבוע דיווח "ניו-יורק טיימס" על קשיים בביצוע ההסכם לגבי סוריה משום שיש להוציא את הנשק הכימי מתחומה בשיירות-תובלה – והתעורר החשש שהמשאיות המובילות את הנשק הכימי יפגעו על ידי המורדים או גורמים אחרים.

לקריאת המחקר המלא לחצו כאן