פודקאסט

פרופ' מיכל שוורץ: "התובנות החדשות צריכות להביא כל רופא לחשוב פעמיים על איזו תרופה להמליץ"

נשיאת האגודה הבינ"ל לנוירו-אימונולוגיה, שהובילה פריצת דרך במחקר האלצהיימר, בראיון ל-DocTalk: "ההבנה של מנגנונים חדשים במערכת החיסון כפי שאנו מצאנו, מחייבת התייחסות הרופאים גם אם אין לי המלצה על תרופה חדשה". האזינו לתכנית המלאה

הילה קורח, מאיה רונן ופרופ' מיכל שוורץ

פרופ' מיכל שוורץ, חוקרת בכירה במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן ונשיאת האגודה הבינ"ל לנוירו-אימונולוגיה, התראיינה ל-DocTalk, הפודקאסט של הקהילה הרפואית בישראל בהנחיית מאיה רונן והילה קורח. בראיון עומק נרחב היא פירטה על תגליותיה המדעיות המהפכניות שעשויות להביא למציאת תרופה לאלצהיימר, על הקונספציות המדעיות שהפריכה, הדחייה הראשונית של הקהילה המדעית והקבלה שלאחר מכן, משמעות המחקר עבור רופאים ועוד.

"ההבנה של מנגנונים חדשים במערכת החיסון כפי שאנו מצאנו, מחייבת את התייחסות הרופאים גם אם אין לי המלצה על תרופה חדשה" אמרה פרופ' שוורץ, "אני יודעת שרופאים נותנים תרופות שמי שמבין את המדע והתגליות החדשות, יודע שלפעמים הן סותרות זו את זו".

"אתן לכן דוגמא" המשיכה פרופ' שוורץ, "אני יודעת על חולי ALS שקיבלו מינוציקלין עם עוד תרופה אחרת, ושתי אלו עובדות על מערכת החיסון באופן הפוך לחלוטין. זאת אומרת שכדאי לעצור ולחשוב פעמיים לפני שממליצים על תרופה".

פרופ' שוורץ פירטה בראיון את מהלך המחקר ארוך השנים שלה, מפריצת הדרך הראשונה, דרך התובנה המהפכנית בדבר הקשר בין מערכת החיסון למוח, הקשר בין אלו לבין מחלת האלצהיימר ועד היישומים העתידיים של המחקר.

"אנחנו נמצאים בקשר רציף עם רופאים. מנסים היום לבדוק דמים של חולי אלצהיימר כדי לראות אם יש יותר או פחות דיכוי של מערכת החיסון. או להסתכל על נוזל מוח חוט שדרה של חולים כדי לראות אם פה אפשר לקבל ניבוי. אנחנו מנסים גם לקבל מוחות לאחר מוות, טריים, כדי לראות האם התהליכים שראינו בעכברים נכונים גם באנשים".

כשנשאלה בדבר הסיכוי לזכות בפרס נובל על עבודת המחקר, ביטלה מיד את הטענה: "אני ממשיכה לעשות מדע. אני מאוד מקווה שתימצא תרופה לאלצהיימר - לא כי זה צמח אצלי במעבדה, אלא כי אני רואה במחלה הזאת האויב הכי גדול של האנושות בעוד 10-20 שנה".

בנוסף, עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי, בהסבר מפורט על משמעויות חוק הצינון החדש, ובפינת המתמחה - ד"ר צח ולנסי על התמחות ברפואת משפחה ודוח מצב על פורום מאבק המתמחים.

לו"ז האזנה:

5:23 איך חוקרים תחום שמעולם לא נחקר?

7:20 פריצת הדרך הראשונה: המקרופאגים כמפקחים ראשוניים

17:49 פריצת הדרך השניה: תאי T מעורבים בהחלמה

20:00 תדהמה במעבדה: מערכת החיסון מתחזקת את המוח

27:27 איך זה מתקשר לאלצהיימר

44:02 מתי מיישמים על בני אדם?

45:45 הקהילה המדעית - מדחייה למרכז הבמה

48:33 מענק ה-ERC שקיבלה לאחרונה

51:30 משמעות המחקר עבור רופאים

54:56 הפינה המשפטית - עו"ד עדי ניב יגודה על חוק הצינון

59:50 פינת המתמחה - ד"ר צח ולנסי על התמחות במשפחה ופורום מאבק המתמחים.

האזנה נעימה!

לכל הפרקים של DocTalk

נושאים קשורים:  פודקאסט,  doctalk,  אלצהיימר,  איגוד האלצהיימר,  מחלת אלצהיימר,  פרופ' מיכל שוורץ,  מכון ויצמן,  מכון ויצמן למדע,  ERC,  "חוק הצינון",  podcast,  אקדמיה והשכלה גבוהה,  ביוטכנולוגיה,  מחקר,  מוח,  מוח והתנהגות,  אימונולוגיה,  מאיה רונן,  הילה קורח
תגובות
 
אנונימי/ת
25.08.2017, 17:56

וואו! שיחה מרתקת. חובה לכל רופא וחוקר

25.08.2017, 21:39

מרתק. ונקודה למחשבה - האם מחלת אלצהיימר של הגיל המבוגר היא למעשה סך כל תוצאותיהם המצטברות של הזיהומים והחבלות ?

אנונימי/ת
29.08.2017, 18:19

האוייב הכי גדול של האנושות הוא לא מחלת אלצהיימר אלא ...האנושות

אנונימי/ת
30.08.2017, 20:49

לא קונה ולא מאמין..
עוד אמירות חסרות שחר כמו בנושאים קודמים, למשל: תפקיד מערכת החיסון בנזק שלאחר חבלה חודרת בחוט השדרה ו"ריפוי" באמצעות תאים של מערכת החיסון. לא ממש עבד..
לא הכל זה מערכת החיסון..