"הגישה הכללית לפיתוח תרופות עתידיות שהוצגה באירוע היתה מרשימה ביותר. במיוחד בכל הנוגע לתרופה ביולוגית הקושרת סטרואיד ומובילה אותו לתא המטרה. כל כיווני המחקר שהוצגו, שכוללים ניסיון להבנה טובה יותר של מנגנון המחלה ומציאת תרופות חדשות, העוזרות למטופלים ומקדמות אותם להשגת שליטה מלאה והפוגה במחלה, הם מרגשים, ואשרינו ואשרי המטופלים שניתן ליישם גישה זו כיום, עם קידום יתר בעתיד". כך אומר פרופ' ספי עוזיאל, מנהל היחידה הראומטולוגית בבית החולים מאיר, שנכח יחד עם מומחים ישראלים אחרים מתחומי הראומטולוגיה, הדרמטולוגיה והגסטרואנטרולוגיה באירוע חגיגי להצגת קו הפיתוח למוצרים העתידיים באימונולוגיה של חברת AbbVie, שנערך בתל אביב בתחילת החודש.

"אחד הדברים החשובים ביותר שהודגשו באירוע הוא שככל שמתחילים טיפול מוקדם יותר, כך הפרוגנוזה טובה יותר. לא מעט מחקרים אימונולוגיים הוכיחו זאת, וגם כלכלית כדאי להתחיל טיפול אגרסיבי מוקדם יותר - למען פרוגנוזה טובה יותר המתבטאת באיכות חיים טובה ויצרנית יותר. העתיד, קרי התאמת תרופה לחולה לפי מנגנון ייחודי לאותו החולה, כולל הבנת הגנטיקה, המבנה החלבוני, המיקרוביום של החולה ותנאי הסביבה להם הוא חשוף - כל אלה יחד יאפשרו להתאים למטופלים את הטיפול טוב יותר", הוסיף פרופ' עוזיאל.

באירוע, תחת הכותרת Unlocking the future of Immunology הציגו סגני הנשיא הבכירים ביותר בתחום האימונולוגיה ממטה AbbVie בשיקגו את תכניות וחזון החברה בתחום.

בין השאר הוצגו מספר אסטרטגיות לפיתוח טכנולוגיות ומוצרים למספר תחומים. ד"ר רון יניב, מומחה לרפואת עור, שנכח אף הוא באירוע, מדגיש בשיחה עם מערכת "דוקטורס אונלי", את מרכזיות התחום האימונולוגי בעולם המחקר הרפואי והפיתוחים העתידיים: "אין עוררין על כך שהאימונולוגיה, תורת החיסון, היא מלכת המדעים היום בתחום הטיפולי, שכן מערכת החיסון לא משתתפת רק בהגנה על הגוף מפני זיהומים, כפי שסברנו בעבר אלא תורמת למניעת מחלות רבות.

"הטיפולים המתקדמים היום הם בתחום האונקולוגיה, ובתחום המחלות האינפלמטוריות, הכוללות דלקות שונות כגון דלקת מעי כרונית, דלקות מפרקים, דלקות עיניים ובתחום שלי, פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס", ציין ד"ר יניב.

"בניגוד לסטיגמה שיש עדיין על רפואת העור, כאילו אין ריפוי למחלות, בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בתחום זה", מוסיף ד"ר יניב. "אני בר מזל לחיות בתקופה של מהפך כזה. כאשר התחלתי את עבודתי כמומחה, לא היה מענה אמיתי למחלות אלו. הייתי מתוסכל מחוסר היכולת לסייע לחולי הפסוריאזיס, ואילו היום יש בידי לחולל מהפך בחייהם. אין כמו הרגשת הסיפוק כשמטופל בא לספר לך שהודות לטיפול שנתת לו חייו השתנו מקצה לקצה, לאחר שנים של תסכול.

"מה שנותר עדיין ללא מענה מספק היא ההתאמה האישית של טיפול למטופל: לדעת מראש איזה חולה יגיב לאיזה טיפול ברפואה מותאמת אישית, כפי שכבר נעשה היום בטיפולים לסרטן. המשך המחקר האימונולוגי כרוך, אם כן, בהבנת המחלה, כדי לתפוס אותה מוקדם מאוד ולתת טיפול שאולי יוכל לשנות את מהלכה. המחקר כיום מנסה להגיע לשורש המחלה, להבנה של המנגנון הפתופיזיולוגי שגורם לה, על מנת לנסות לא רק לטפל אלא גם למנוע מחלות כאשר יהיה לנו סימן שהמחלה מתחילה להתפתח" .

חלקה של ישראל במחקר ופיתוח בתחום האימונולוגי הודגש מספר פעמים על ידי הדוברים השונים בערב. על כך  מוסיף ד"ר יניב כי "ישראל היא שותפה לרשת של שיתופי פעולה בתחום הרפואה, כולל מחקרים קליניים רבים, הן בזכות הרמה הרפואית והגישה המודרנית, כפי שנהוג בעולם המערבי, והן בזכות מאגרי המידע ממוחשבים של קופות החולים, שמרכזות תיקים רפואיים של מיליוני איש במאגר מידע מרכזי".

גם הראומטולוג פרופ' הווארד עמיטל, מנהל המכון למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא, התרשם מחלקה של ישראל במחקר ובפיתוח האימונולוגי כיום ובעתיד: "התרומה הישראלית יכולה להיות רבה. דוגמה לכך באה לידי ביטוי בכנס זה בהרצאתה של פרופ' ורדה שלו על הביג דאטה, תכנית מעוררת עניין בשיתוף עם 'מכבי'. מעבר לזה, הרופאים הישראלים הם שותפים טובים לכל המחקרים הקליניים והחברות שמשתפות עימם פעולה נהנות מנתונים באיכות גבוהה ויודעות שהשותפות עימם היא win-win situation".

לדברי פרופ' עמיטל, "הכנס היה מצוין מכל הבחינות, גם מבחינה ארגונית וגם מבחינת התכנים. AbbVie הציגה תכניות מובילות בתחום פיתוח ומחקר עם כיווני מחשבה מרתקים ומקוריים עם רלבנטיות לתחום הדלקתי. מדובר במחשבות פורצות דרך ממש בחשיבה שלהן. לדוגמה, סטרואיד המחובר לנוגדן מונוקלונלי. בנוסף, הוצגה בכנס תכנית הפיתוח ל-15 השנים הבאות, מה שמרתק בפני עצמו, בד בבד עם מחקרים קליניים שמבוצעים עתה. הרצאה ראויה לציון ומעוררת השראה בעיני היתה הרצאתה של ד"ר ליסה אולסן, מנהלת גלובלית בחברה לתחום המחקר והגילוי של מולקולות וטכנולוגיות חדשות, שהציגה את החזון של החברה בתחום".

ד"ר אייל הירש, גסטרואנטרולוג מהמרכז הרפואי סוראסקי איכילוב ומהמרכז הרפואי בני ציון, התרשם אף הוא מההקשר הישראלי למחקר ופיתוח אימונולוגי וציין כי "חוקרים ישראלים, משורות הרופאים ומשורות האקדמיה, נמצאים בחזית המחקר של המחלות המערבות את המערכת החיסונית. בישראל שיעור גבוה, השלישי בעולם, של מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות ביחס לגודל האוכלוסיה. בנוסף, מבנה מערכת הבריאות, בו יש מספר מצומצם של מבטחים המאגדים בתוכם רוב מכריע של המטופלים, ובתי חולים המסונפים כמעט כולם למוסדות אקדמיים, מביא לשיעור חוקרים גבוה בקרב אנשי הרפואה ולזמינות גבוהה של מחקרים קליניים למטופלים.

"אתגר חשוב בטיפול במחלות מעי דלקתיות הוא יעילות חלקית בלבד של התרופות עם שיעורי תגובה של כ-60%, ללא יכולת אמיתית להתאים מראש למטופל את התרופה שתהא אפקטיבית עם פרופיל תופעות לוואי טוב ככל האפשר", מוסיף ד"ר הירש. "כיום, התאמת תרופה למטופל נעשית לפי הפרופיל הכללי של מחלתו, מצב המוביל להתחלות ולהפסקות טיפול מרובות, לקשיים בהיענות, לבזבוז זמן יקר שבו יכולה המחלה להתקדם ולבזבוז משאבי מערכת הבריאות. מחלקת הפיתוח של AbbVie הציגה בכנס חזון לפיו במהלך פיתוח טיפול תרופתי יבחנו גם סמנים ביולוגיים שיאפשרו לחזות ולנטר את יעילות הטיפול. התרופה תוכל להיות מותאמת לתת קבוצות מדויקות של מטופלים, שיוכלו ליהנות מהטיפול המתאים להם בלי להתנסות קודם בטיפולים פחות יעילים".

לדברי ד"ר הירש, "היצע הטיפולים התרופתיים בתחום של מחלות מעי דלקתיות מוגבל, והמנגנונים העיקריים בו חופפים ומכוונים לטיפול במערכת החיסון האדפטיבית (לימפוציטים מסוג B ו-T). בכנס הוצגו מספר תרופות הנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים, עם מנגנוני פעולה המכוונים למערכת החיסון הטבעית (Innate Immune Response) ותרופות מוכרות כמו סטרואידים עם מנגנון המכוון את פעולתם לאתרי הדלקת ויכול בדרך זו לנצל את יעילותם תוך שיפור פרופיל הבטיחות שלהם. הגדלת היצע התרופות ומגוון המנגנונים שבהם התרופות משפיעות על התהליך הדלקתי תשנה את הדרך שבה אנו מטפלים, וברור שמדובר בהתפתחויות מלהיבות".