האם טיפול ביולוגי בפסוריאזיס גורם לעלייה במשקל או במדד מסת הגוף?

מחקרים קודמים הציעו את האפשרות שטיפול ביולוגי בספחת (פסוריאזיס) עשוי להיות קשור לעלייה במשקל.

מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך את השינויים במשקל הגוף ובמדד מסת הגוף בקרב חולי ספחת, לאחר טיפול עם תרופות ביולוגיות שונות.

החוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה אנליזה רשתית בכדי לבדוק את השינויים במשקל הגוף ובמדד מסת הגוף בקרב חולי ספחת שהיו תחת טיפול ביולוגי. בתאריך 1 למרץ 2019, בוצע חיפוש במאגרי המידע Medline, Embase, ו-Cochrane Central Register of Controlled Trials, אחר מחקרים הקשורים לנושא. הסיכון להטיה נאמד בעזרת שימוש במדד אוטווה-ניוקאסל (The Newcastle-Ottawa scale).

בסקירה נכללו 6 מחקרים שבהם השתתפו 862 חולי ספחת. בהשוואה לטיפולים מערכתיים מקובלים, טיפול עם מעכבי גורם נמק הגידול אלפא (Tumor necrosis factor α inhibitors) היה קשור לעלייה מובהקת במשקל הגוף (הפרש ממוצע 1.40 קילוגרם, רווח בר-סמך 95%, 0.88-1.93 קילוגרם), ובמדד מסת הגוף (0.39 קילוגרם למטר רבוע, רווח בר-סמך 95%, 0.24-0.54 קילוגרם למטר רבוע). בניגוד לכך, לא נצפתה עלייה מובהקת במשקל הגוף או במדד מסת הגוף בקרב מטופלים שהיו תחת טיפול עם תרופות ביולוגיות מסוג נוגדי-אינטרלוקין-12/23 או נוגדי אינטרלוקין-17.

כמגבלה של המחקר, החוקרים ציינו שרק מחקר אחד דיווח על משקל גוף ומדד מסת גוף של מטופלים שהיו תחת טיפול עם נוגד אינטרלוקין-17.

החוקרים הסיקו שנדמה שטיפול עם מעכבי גורם נמק הגידול אלפא קשור לעלייה במשקל הגוף ובמדד מסת הגוף, בניגוד לטיפול עם נוגדי אינטרלוקין-12/23 או נוגדי אינטרלוקין-17. יש להביא קשר זה בחשבון טרם התחלת טיפול ביולוגי בחולים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר.

מקור: 

Wu, MY. et al. (2020). Journal of the American Academy of Dermatology. 82(1):101-109