בשנים האחרונות הולך ומתפתח הידע הקיים אודות תפקידו של מיקרוביום המעי במספר מחלות אוטואימוניות, ביניהן מחלת הספחת - מחלה דלקתית כרונית ומתווכת מערכת חיסון. שיטות טיפול עכשוויות במחלה כוללות שימוש בתכשירי ויסות חיסוני ביולוגיים, אשר הדגימו תגובות טיפול משתנות בקרב חולי ספחת. מספר הצעות עלו להשפעה האפשרית של טיפול ביולוגי על הרכב מיקרוביום המעי, אך המידע הקיים אודות התופעה עודנו מוגבל.
עוד בעניין דומה
במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת The Journal of Dermatology, חוקרים השוו בין הרכב מיוקרוביום המעי של מטופלים הסובלים מספחת עם ובהעדר קבלת טיפול ביולוגי, על מנת לזהות הבדלים אפשריים העשויים לבאר את אופן והיתכנות השפעת הטיפול הביולוגי אודות מיקרוביום המעי. החוקרים נעזרו בריצוף 16s rRNA ושיטות ניתוח מעולם הביולוגיה החישובית להערכת דגימות צואה של 30 מטופלי ספחת בעלי מאפיינים קליניים-פתולוגיים דומים, מתוכם 10 שקיבלו טיפול ביולוגי ו-20 שלא קיבלו טיפול סיסטמי כלל.
החוקרים מצאו כי התקיימו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי קבוצות המטופלים. בקרב קבוצת המשתתפים אשר קיבלה טיפול ביולוגי נצפה מגוון ביולוגי קטן יותר של חיידקים, לעומת הקבוצה שלא קיבלה טיפול. בין קבוצות המטופלים השונות זוהה עושר יחסי משתנה באוכלוסיות מפתח המרכיבות את מיקרוביום המעי, ביניהן Akkermansia muciniphila ו-Bacteroids plebeius.
החוקרים סיכמו כי לטיפול ביולוגי עשויה להיות השפעה על הרכב מיקרוביום המעי בקרב מטופלי ספחת. בנוסף הם טוענים, ניתן להשתמש בהרכב המיקרוביום כסמן לתגובה לטיפול, וכי ויסות הרכבו עשוי לעזור להשיב את סימביוזת המעי בקרב מטופלי ספחת.
מקור: