אנשים עם דלקת עור אטופית (Atopic Dermatitis - AD) בינונית-קשה מתייצגים לעיתים קרובות עם מחלה רפרקטורית לגלוקוקורטיקואידים טופיקליים (TCS) ונזקקים לטיפול סיסטמי. מחקרים קודמים הדגימו כי עיכוב Janus Kinaseי(JAK), מסלול אותות הקשור בפתוגנזה של AD מהווה אסטרטגיה מבטיחה בטיפול ב-AD.
בכנס ה-American Academy of Dermatology שנערך לאחרונה הוצגו שתי עבודות אשר סיכמו את שלושת מחקרי הפאזה 3, Measure Up 1,י Measure Up 2 ו-AD Up. במחקרים אלו נבדקה ההשפעה של אופדסיטיניב, תרופה פומית המעכבת בעיקר את JAK1, על תסמינים עוריים וגרד בחולים עם AD בינונית-קשה. משתתפי המחקרים חולקו באופן אקראי לקבל אופדסיטיניב 15 מ"ג, אופדסיטיניב 30 מ"ג או אינבו עם או ללא TCS. המחקרים כללו חלק כפול-סמיות שנמשך 16 שבועות, מחקר הארכה סמוי שנמשך עוד 120 שבועות ותקופת מעקב נוספת של 30 ימים.
במחקרים נמצא כי אופדסינטיב לעומת אינבו, מובילה להפחתה גדולה יותר באופן מובהק בציון EASIי(eczema area severity index) כבר לאחר שבוע של טיפול וכי הטבה זו נשמרת בשבוע 16:
- בשבוע 16, 97.8%-100% (כתלות במינון האופדסיטיניב ובמחקר) מהמטופלים שקיבלו אופדסיטיניב לא חוו התלקחות מחלה (שהוגדרה כעליה של 6 נקודות ומעלה בציון EASI) בעוד ששיעור החולים ללא התלקחות שקיבלו אינבו עמד על 74.8%-87.1% (p<0.001) בלבד.
- בהיבט שיפור הממצאים העוריים נמצא כי בעוד ש-74.6%-88.1% מהמטופלים שקיבלו אופדסיטיניב השיגו תגובת EASI50 כבר בשבוע 16, שיעור זה עמד על 29.6%-40.9% בלבד בקבוצת האינבו. ההבדלים המובהקים בין הקבוצות נצפו כבר לאחר שבוע של טיפול. בנוסף, גם שיעור השגת EASI75 ו-EASI90 היה גבוה באופן מובהק בקבוצת האופדסיטיניב לעומת קבוצת האינבו כבר לאחר שבוע של טיפול ומובהקות זו נשמרה עד לשבוע 16.
- בשבוע 16 נצפו הבדלים מובהקים בין קבוצות האופדסיטיניב לבין קבוצת האינבו עם שיעורים גבוהים יותר של השגת EASI100 ב-9.2%-21.2% לטובת קבוצת האופדסיטיניב (p<0.001 עבור כל ההשוואות).
ממצא נוסף שהודגם בשלושת המחקרים הינו שאופדסיטיניב לעומת אינבו מובילה לשיעור גבוה יותר של חולים אשר השיגו עור חף מנגעים או כמעט חף מנגעים שהוערך על ידי ציון vIGA-AD של 0 או 1. בשבוע 16, 39.6%-62.0% מהמשתתפים שקיבלו אופדסינטיב השיגו ציון vIGA-AD של 0 או 1 בעוד שהשיעור עמד על 4.7%-10.9% בלבד בקבוצת האינבו.
בנוסף לפריחות המאפיינות AD, גרד מהווה תסמין נפוץ וקשה בעל השפעה שלילית על איכות חיים ושינה בחולים אלה. תוצאות שלושת מחקרי הפאזה 3 מראות כי אופדסיטיניב מובילה לשיפור מובהק בגרד לעומת אינבו:
- שיעור החולים עם ציון Worst Pruritus NRS של 4 ומעלה בתחילת המחקר אשר השיגו שיפור של 4 נקודות או יותר היה גבוה יותר כבר משבוע 1 למחקר ונשמר בשבוע 4 ו-16. שיעור זה עמד על 41.9%-63.9% בשבוע 16 בקבוצות האופדסיטיניב לעומת 9.1%-15.0% בקבוצת האינבו.
- אחוז השיפור בציון Worst Pruritus NRS היה גבוה יותר בקבוצות האופדסיטיניב לעומת קבוצת האינבו כבר בשבוע 1 למחקר והיתרון של אופדסיטיניב נשמר עד לשבוע 16. בעוד שבקבוצת האופדסיטיניב נצפה שיפור של 51.2%-72%, בשבוע 16, בקבוצת האינבו אחוז השיפור עמד על 17-26.1% בלבד.
השיפור בגרד בקרב חולים שקיבלו אופדסיטיניב היה מהיר ביותר וכבר ביום הראשון לאחר תחילת הטיפול נצפתה הקלה גדולה יותר בגרד בקבוצות האופדסיטיניב לעומת קבוצות האינבו במחקרי ה-Measure Up1 ו-Measure Up 2.
פרופיל הבטיחות של אופדסיטיניב בשלושת המחקרים תאם את הידוע ממחקרים שנערכו בהתוויות אחרות. תופעות הלוואי הקשורות בטיפול נצפו ב-60.1%-73.3% מהמטופלים שקיבלו אופדסיטיניב (15 מ"ג או 30 מ"ג) וב-52.5%-62.7% מהמטופלים שקיבלו אינבו אך רוב תופעות הלוואי לא הובילו להפסקת הטיפול או לא היו קשות. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו זיהומים של דרכי הנשימה העליונות, נאזופרינגיטיס, אקנה וכאבי ראש. תופעות לוואי שהובילו להפסקת הטיפול נצפו ב-1.3%-3.9% מהמטופלים שקיבלו אופדסיטיניב וב-2.3%-4.3% מהמטופלים שקיבלו אינבו. שיעור המטופלים עם תופעות לוואי קשות היה נמוך ועמד על 1.3%-2.8% במטופלים שקיבלו אופדסיטיניב לעומת 2.8%-3% מהמטופלים שקיבלו אינבו. לא נצפו מקרי תמותה במהלך המחקרים בכלל המשתתפים.
תוצאות שלושת מחקרי הפאזה 3 אשר הוצגו בכנס מראות כי אופדסטיניב עם או ללא TCS יעילה להפחתת תסמינים עוריים ותסמיני גרד בחולים עם דלקת עור אטופית, בעלת פרופיל בטיחות נסבל היטב ובכך מהווה אפשרות טיפולית מבטיחה בחולים אלה.
למידע נוסף בנושא עדכונים בטיפול התרופתי באטופיק דרמטיטיס ניתן לצפות בסרטון הבא של ד"ר אדם דלאל
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
