COVID-19 בישראל

לפחות 12 וריאנטים של נגיף הקורונה מוכרים כיום – עד כמה הם מדאיגים?

וירולוגים, אימונולוגים ומומחים ישראלים אחרים מסבירים אילו מהוריאנטים מדאיגים ומצריכים מעקב, מה גם לדלתא להתפשט ומהו מאזן הכוחות בין יעילות החיסונים לאיום הזנים החדשים

וריאנט של נגיף הקורונה. אילוסטרציה

האזהרה שהשמיע השבוע ד"ר אשר שלמון, מבכירי משרד הבריאות בדיון בוועדת החוק, החוקה והמשפט בכנסת, על כך שאם הוריאנט הקולומביאני של נגיף הקורונה יגיע לישראל, לא יהיה מנוס מהטלת סגר, העלתה מחדש על פני השטח את סוגיית המוטציות שעבר הנגיף וידועות עד היום ומידת המסוכנות שלהן. המעקב אחריהן חובק עולם.

ידוע כיום על לפחות 12 וריאנטים של הנגיף המקורי שמוצאו בסין. הם קיבלו את הסימונים: אלפא, בתא, גאמא, דלתא וגם דלתא-פלוס; וכן אטא, תטא, קפא, למדא (או למבדה) הקולומביאני שטרם קיבל סימון באות יוונית ועוד וריאנט נוסף שאין לו שם או סימון.

ד"ר אורן קובילר, וירולוג בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב שהתייחס להם בדיווח ב"ידיעות אחרונות", ציין כי רק הארבעה הראשונים מדאיגים, בעוד האחרים מצריכים מעקב ואנשי המקצוע מגדירים אותם כ"חשודים" או "מעוררי עניין ודאגה". הצגת הוריאנטים של הנגיף לציבור גם נדרשת כדי להבהיר עד כמה ההתחסנות בתרכיבי החיסון המוכרים כיום יעילה כנגדם.

עידו אפרתי ב"הארץ" התייחס השבוע לחלק מהוריאנטים המצויים על הכוונת של מומחי משרד הבריאות ואחרים. השבוע אותר תת זן של "דלתא" שמקורו כנראה במרכז אמריקה, שקיבל סימון זמני AY3 והוא הובא לארץ על ידי ישראלים ואולי אחרים שנכנסו דרך נתב"ג. יש כמה מקרי הדבקה בו. מסוכנותו עדיין איננה ברורה. ד"ר שלמון התייחס אליו. ידוע שלדלתא יש כנראה עוד כמה תת זנים נוספים. ההערכה: ייתכן  שה-AYE פיתח כבר עמידות מסוימת לחיסון והתפשטותו המהירה נחשבת לאלימה יותר.

בדיווח צוטט ד"ר תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, חבר בקבוצת עבודה ב-NIH האמריקאי העוסקת במיפוי ובדירוג הוריאנטים השונים. הוא אמר: "אנחנו מזהים גירסאות חדשות של הדלתא שמופיעות בהן מוטציות חדשות המוכרות מהוריאנטים הקודמים. מה שמאפשר לדלתא להתפשט הוא שילוב בין דעיכה של החיסון ככל שעובר הזמן ושל תכונות המאפשרות לוריאנט לחמוק מחלק מהנוגדנים". עוד אמר ד"ר הרץ כי "גרסאות דלתא נוצרו אצל חולים עם מערכות חיסוניות מוחלשות. התפשטותן נעזרת במפיצי-על". ה"למדא" משגשג מדינות שבהן אין נוכחות של דלתא ותת הזנים שלו.

ד"ר עדי שטרן מאוניברסיטת תל אביב, החוקרת את הרצף הגנטי של נגיף הקורונה, צוטטה בדיווח: "כשדלתא פרץ לעולמנו היה חשש גדול שיש לו יכולת מאוד גבוהה לעקוף את החסינות. ראינו את המוטציות שיש לו בגנום. אבל עתה אני חושבת שהנתונים המצטברים מהחיסונים מעודדים יותר: נראה שהסיפור הוא יותר דעיכת החיסון ופחות היכולת האינהרנטית של הוריאנט לעקוף אותו. אפקט דעיכת החיסון תואם את הנתונים והממצאים בנוגע לישראל ויכול להסביר גם את המתרחש בבריטניה ומרמז שיעילות החיסון אכן גבוהה כאשר הוא 'טרי'".

בדעה דומה מחזיק גם פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסונית מאוניברסיטת בר אילן. הוא צוטט: "סיבת העלייה בתחלואה קשורה בדעיכת החיסון. רואים ששיעורי היעילות עולים ככל שהחיסון טרי יותר. הנתונים מראים באופן ברור עלייה ביעילות — מ-16% אצל מתחסני ינואר ועד קרוב ל-90% אצל מתחסני אפריל. חיסונים טריים יכולים לעצור את כל הוריאנטים. הייתי רוצה שתהיה לנו ביד גירסה עדכנית של החיסון. השאיפה: כמו בשפעת - תרכיב החיסון יתעדכן מדי שנה לפי הוריאנטים הדומיננטיים".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  וריאנטים,  פרופ' סיריל כהן,  ד"ר עדי שטרן,  ד"ר תומר הרץ,  וריאנט דלתא,  ד"ר אורן קובילר
תגובות
אנונימי/ת
21.08.2021, 13:46

עוד מעט יגמרו אותיות א-ב היווני. מה נעשה?