מגזין

נדבקתם שוב בקורונה – מה הנזק?

האם הידבקות חוזרת בנגיף הקורונה גורמת לשינויים במערכת החיסון? איזו השפעה יש לחיסונים על תוצאות ההדבקה החוזרת ומה הן ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של הדבקה נשנית ב-COVID-19? סקירה

חולה קורונה מאושפז בבית חולים. צילום: שאטרסטוק

לא מעט מחקרים נערכו והתפרסמו מאז התוודענו לנגיף הקורונה ואולי זה זמן ראוי לעשות מעין סיכום ביניים ביחס להיבט אחד של הנגיף – ההדבקה החוזרת. לאור המחלוקת בין החוקרים בשאלה האם רע להידבק שוב בקורונה, סקירה  שפורסמה ב-Nature בחנה את המחקרים בנושא האם הנגיף יכול לגרום לשינויים מתמשכים במערכת החיסון.

כשהחלה המגיפה, בתחילת 2020, וירוס ה-SARS-CoV-2 הכניס את העולם לכאוס. שלוש שנים מאוחר יותר, תסמיני הזיהום כבר מוכרים וברור שהנגיף הוא חלק מרשימה ארוכה של מחלות מידבקות ונפוצות לאדם. ההערכות הן שרוב אוכלוסיית העולם נדבקה בנגיף לפחות פעם אחת ולפי כמה הערכות בארה"ב לבדה, עד 65% מהאנשים חוו הדבקות חוזרות, וסביר להניח שבעשורים הבאים כולנו נידבק במחלה לפחות פעם אחת.

בין החוקרים ניטש ויכוח על הנזק שנגרם בשל זיהומים חוזרים בנגיף. "יש כמה דעות מקוטבות כמעט פתולוגית", אומר דני אלטמן, אימונולוג מאימפריאל קולג' בלונדון. "צד אחד טוען ש-SARS-CoV-2 הוא נגיף נשימתי רגיל, לא גרוע יותר מהצטננות, במיוחד עבור אלה שחוסנו. אחרים טוענים שהדבקה חוזרת ונשנית בנגיף היא הימור, כי בכל הדבקה יש סיכון לנזק או לשינויים במערכת החיסון שלהם השלכות בריאותיות ארוכות טווח".

יש הטוענים שאפילו מקרים קלים של קורונה יכולים לגרום לנזק מתמשך למערכת החיסון, וזה כמובן עלול להפוך את מי שחלו והחלימו לרגישים יותר לסוגי זיהום אחרים. טיעון זה גם מסביר את העלייה במקרי שפעת ומחלות נשימה בחצי הכדור הצפוני החל מאוקטובר אשתקד

שתי הקבוצות, זו שסבורה שמדובר בהצטננות וזו שבטוחה שמדובר בנגיף שמשפיע על מערכת החיסון, מסתמכות על ראיות. אך מה אומרים הנתונים על הסיכונים של הדבקה חוזרת ועל הפוטנציאל של COVID-19 לגרום לתוצאות מתמשכות?

עד כמה שכיחה הדבקה חוזרת ומהם הסיכונים של הדבקה כזו?

נתונים ממחקרים שנערכו לאורך תקופה על בני אדם מראים כי הדבקה חוזרת נדירה יחסית. הנתונים העדכניים ביותר ממדינות שונות מצביעים על שיעורים הנעים בין 5% ל-15%, אם כי שיעור זה צפוי לעלות ככל שיעבור הזמן.

עם זאת, כשהדבקה חוזרת מתרחשת נראה שמערכת החיסון מוכנה להגיב. במחקר קדם פרסום, שפורסם ב-4 במרץ השנה, בחנו החוקרים הידבקויות חוזרות בנגיף בקרב שחקני איגוד הכדורסל הלאומי של ארה"ב, הצוות שלהם ובני משפחותיהם. הם גילו שהנגיף נעלם מהר יותר בקרב מי שנדבקו מחדש - תוך כחמישה ימים בממוצע, בהשוואה לשבעה ימים עבור מי שנדבק לראשונה.

"מי שחלו בקורונה, קיבלו מנת חיסון ונדבקו שוב, הצליחו להיפטר מהנגיף הכי מהר", אומר סטיבן קיסלר, חוקר מחלות זיהומיות מבית הספר לבריאות הציבור T.H. Chan, הרווארד, בבוסטון, מסצ'וסטס, ומחבר שותף של המחקר.

מחקרים אחרים הראו שאנשים שחווים תסמינים קלים בהדבקה הראשונה שלהם כנראה יסבלו מזיהום קל בהדבקות הבאות ושני מחקרים גדולים מצביעים על כך שהידבקויות חוזרות נוטות להיות פחות מסוכנות מהידבקות הראשונית.

במחקר אחד השוו החוקרים בין שתי קבוצות של לא-מחוסנים בקטאר, כ-6,000 שנדבקו פעם אחת ו-1,300 שנדבקו מחדש. הסיכויים למחלה קשה, קריטית או קטלנית בהדבקה מחדש היו נמוכים בכמעט 90% מאלה של ההדבקה הראשונה.

במחקר אחר, שבחן 3.8 מיליון נדבקים בנגיף בפעם הראשונה ו-14,000 נדבקים בזיהומים חוזרים באנגליה, נמצא כי אנשים היו בסיכון נמוך ב-61% למות בחודש שלאחר ההדבקה מחדש מאשר בתקופה המקבילה לאחר הזיהום הראשון, וכי היה להם 76% פחות סיכוי להגיע ליחידה לטיפול נמרץ.

הדבקה חוזרת אינה נטולת סיכונים

אולם, כפי שעולה מהמחקרים, הדבקה חוזרת אינה נטולת סיכונים. מי שפגיע ביותר למחלה קשה במהלך זיהום ראשון ימשיך להיות בקבוצת הפגיעים ביותר, גם אם הסיכון להגיע לאשפוז או למוות פוחת.

במחקר קדם פרסום מינואר השנה, ניתחו החוקרים נתונים ממאגר המידע של הקורונה בארה"ב (National COVID Cohort Collaborative), המכיל מידע קליני על יותר מ-16 מיליון אנשים.  הרוב המכריע של מי שנדבקו מחדש - יותר מ-75% מהם - סבלו ממחלה קלה בשתי הפעמים. חלק קטן מהחולים שלא אושפזו לאחר שנדבקו בפעם הראשונה הגיעו לבית החולים עם ההדבקה החוזרת, אך זיהום שני חמור היה נפוץ הרבה יותר אצל אנשים שסבלו מזיהום ראשון חמור.

חוקרים מצאו סיכון מוגבר למחלות לב, בעיות ריאות, סוכרת, עייפות והפרעות נוירולוגיות אצל מי שעברו הדבקה חוזרת: "אם התחמקת מההשלכות בפעם הראשונה שחלית ולא סבלת מתסמינים של לונג קוביד, מצאנו שזה לא משחרר מאפשרות שזה יקרה בהדבקה הבאה"

בין החולים שהיה הכרח לחברם לאקמו כשנדבקו בפעם הראשונה, 30% חזרו לבית החולים לאחר הדבקה חוזרת. "למי שנמצא בקבוצת סיכון יש סיבה מסוימת לדאגה", אמר ריצ'רד מופיט, ביו-סטטיסטיקאי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי באטלנטה, ג'ורג'יה.

מחקר בנושא הידבקות חוזרת שזכה לתשומת לב רבה בתקשורת בחן את רשומות הבריאות האלקטרוניות של המחלקה האמריקאית לענייני חיילים משוחררים. במאגר המידע מצאו החוקרים כמעט 500,000 נדבקים בזן SARS-CoV-2 פעם אחת וכ-41,000 שסבלו משתיים או יותר הידבקויות חוזרות. המאמר לא השווה את חומרת הזיהומים הראשונים והבאים לאחר מכן, אך החוקרים השוו את התוצאות של אנשים שנדבקו פעם אחת לאלו שנדבקו פעמיים או יותר.

זיאד אל-עלי, אפידמיולוג בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מיזורי, ראה אנשים שחוסנו, נדבקו והרגישו חסינים. "בתקשורת התייחסו לחולים האלה כאל 'סופר-חסינים'". אל-עלי רצה לדעת אם זיהום שני ישפיע על אותם אנשים. המחקר שערכו הוא ועמיתיו הראה שהתשובה חיובית. מסקנתו היתה כי תוצאות הדבקה חוזרת שליליות יותר מאלו של הדבקה בפעם אחת. "זה לא ממש מפתיע", אמר. "אם תקבל מכה בראש פעמיים זה יהיה יותר גרוע ממכה אחת. אנשים עם זיהומים חוזרים היו בסיכון גבוה פי שניים למות ופי שלושה להתאשפז, לבעיות לב או לחוות קרישי דם מאשר אנשים שנדבקו פעם אחת בלבד".

עם זאת, מפתיע לגלות כי לחיסון לא היתה השפעה וזאת למרות שמחקרים אחרים מראים שהחיסון מגן מפני הידבקות. לא ברור האם תוצאות אלו מתאימות לכלל האוכלוסיה, כיוון שהמחקר נערך על מאגר שכלל ברובו גברים לבנים מבוגרים. ייתכן שזה בלתי אפשרי להימנע לחלוטין מהידבקות, אמרה פריטי מלאני, רופאה למחלות זיהומיות מאוניברסיטת מישיגן באן ארבור, "אך לא טוב להידבק בפעם שנייה או שלישית".

האם זיהום חוזר יכול להגביר את הסיכון ללונג קוביד?

העובדה שכל הידבקות בנגיף הקורונה טומנת בחובה סיכון לא הפתיעה את אל-עלי, אך מה שכן הפתיע אותו היא העובדה שהסיכונים הקשורים להדבקה חוזרת חורגים מעבר לשלב האקוטי, ואפילו שישה חודשים לאחר ההדבקה מחדש.

החוקרים מצאו סיכון מוגבר לתוצאות כמו מחלות לב, בעיות ריאות, סוכרת, עייפות והפרעות נוירולוגיות אצל מי שעברו הדבקה חוזרת. "אם התחמקתם מההשלכות בפעם הראשונה שחליתם ולא סבלת מתסמינים של לונג קוביד, מצאנו שזה לא משחרר את האפשרות שזה יקרה בהדבקה הבאה", הוא מסביר.

עם זאת, הנתונים העדכניים ביותר מהמשרד הלאומי לסטטיסטיקה בבריטניה מצביעים על כך שהסיכון ללקות בתסמינים של לונג קוביד פוחתים בהדבקות הבאות. למבוגרים היה סיכון של 4% ללקות בלונג קוביד לאחר ההידבקות הראשונה והסיכון הזה ירד ל-2.4% לאחר הדבקה חוזרת. עבור ילדים וצעירים, הסיכון ללונג קוביד לאחר הדבקה ראשונה עמד על 1% ולא ירד הרבה.

עבור חולי קורונה שסובלים מלונג קוביד נראה כי הדבקה מחדש מחמירה את התסמינים. בסקר שכלל כ-600 אנשים שסבלו מלונג קוביד, שנערך על ידי ארגון הצדקה "ילדי לונג קוביד וחברים" (Long Covid Kids & Friends), מסולסברי, בריטניה, דיווחו 80% מהמשתתפים כי הדבקה חוזרת החמירה לפחות חלק מהתסמינים שלהם. רק 15% דיווחו שלהדבקה החוזרת לא היתה כלל השפעה על התסמינים.

האם COVID-19 משנה את מערכת החיסון?

יש הטוענים שאפילו מקרים קלים של קורונה יכולים לגרום לנזק מתמשך למערכת החיסון, וזה כמובן עלול להפוך את מי שחלו והחלימו לרגישים יותר לסוגים אחרים של זיהום. הטיעון הזה משמש כהסבר לעלייה במקרי שפעת ומחלות נשימה אחרות בחצי הכדור הצפוני החל מאוקטובר אשתקד. עדויות כאלו "מפזרות את המיתוס שהידבקות נשנית בנגיף אינה צריכה להדאיג", אמר רמבו רוהבחש, רופא בבית החולים הכללי פורסט בהאטיסבורג, מיסיסיפי, בהודעה לעיתונות. "הידבקות היא כמו רולטה רוסית", ציין.

רק לכמה וירוסים נפוצים יש היכולת לדכא את מערכת החיסון: HIV מדביק ומשמיד תאי חיסון כמו תאי T ומותיר אנשים פגיעים יותר לסוגים אחרים של זיהום; חצבת מדביקה תאי זיכרון חיסוניים, מה שגורם למערכת החיסון לשכוח פתוגנים שפגשה בעבר

אך אימונולוגים רבים דוחים את ההשערה הזו ואומרים שאין מספיק ראיות התומכות בה. נראה כי הפרעות חיסוניות המלוות את הלונג קוביד מופיעות רק לאחר מקרים חמורים של המחלה ועבור רוב האנשים שהחלימו, אין שום סימן לכך שהנגיף גורם לכשל חיסוני ממושך.

"אנחנו יודעים איך באמת נראה כשל חיסוני", אומרת שיינה קרויקשאנק, אימונולוגית מאוניברסיטת מנצ'סטר, בריטניה. "רק לכמה וירוסים נפוצים יש את היכולת לדכא את מערכת החיסון: HIV מדביק ומשמיד תאי חיסון כמו תאי T, ומותיר אנשים פגיעים יותר לסוגים אחרים של זיהום; חצבת מדביקה תאי זיכרון חיסוניים, מה שהופך אותם למטרות להרס, שגורם למערכת החיסון לשכוח פתוגנים שפגשה בעבר".

עם זאת, קומץ מחקרים מצאו שינויים אימונולוגיים שנמשכו שבועות או אפילו חודשים לאחר הזיהום הראשוני בזן SARS-CoV-2, אפילו אצל אנשים שסבלו ממחלה קלה ונראה שהחלימו לחלוטין. מספר מחקרים בחנו סמנים חיסוניים שונים, כמו חלבונים דלקתיים ותאי חיסון שונים, שבהם נראו שינויים נמשכים.

מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה ועורר חששות השווה בין תאי T של אנשים בשלוש קבוצות: נדבקים ב-SARS-CoV-2 שמעולם לא חוסנו, מחוסנים שמעולם לא נדבקו וחולים שהחלימו ולאחר מכן חוסנו. החוקרים הבחינו בהבדלים ניכרים במספר ובפעילות של תאי T Killer, המחפשים ומשמידים תאים נגועים. בקבוצה שנדבקה ולאחר מכן חוסנה, החיסון עורר תגובה חלשה יותר של תאי killer-T מאשר בקבוצה שחוסנה אך מעולם לא נדבקה. תגובה קלושה זו מהווה סיבה לדאגה, כותבים המחברים, כיוון שמשמעות הדבר היא שאנשים חשופים לזיהומים חוזרים או לבעיות בריאותיות אחרות גם אם הם חוסנו.

אבל המשמעות של כל אחד מהשינויים שנראו עד כה אינה ברורה לחלוטין. "אנחנו לא יודעים איך זה משפיע על חייהם של אנשים", אומר אלטמן האימונולוג הבריטי.

מארק ולדהואן, אימונולוג מאוניברסיטת ליסבון, מסתכל על תיאור השינויים הללו כעל הפרעה בתפקוד החיסוני או כחוסר ויסות. "הרבה ממה שעולה מהמחקרים הללו מתאר תגובה פיזיולוגית נורמלית לזיהום חדש", הוא אומר. "למעשה, הנגיף מתנהג כמו כל שאר הוירוסים שאנו מכירים. לא גילינו משהו קסום בנגיף הזה".

מחקרים שלא מצאו אי תפקוד חיסוני משמשים כראיה לכך שהוא קיים. מרגריטה דומינגז-וילאר, אימונולוגית באימפריאל קולג' בלונדון ועמיתיה, פרסמו מחקר המראה שמונוציטים, סוג של תא חיסון המשמש קו הגנה ראשון מפני פתוגנים, מבטאים גנים הקשורים להיווצרות קריש לאחר הידבקות בזן SARS-CoV-2 של קורונה. המחקר בחן רק זיהום משמעותי בנגיף ולא הראה עדות לנזק חיסוני. אבל המחקר צוטט כ-1,000 פעמים בטוויטר עם טענה של חלק מהמצייצים שזו הוכחה לחיווט מחדש של חסינות מולדת. "פתאום ראיתי שהמחקר שלי מצוייץ מחדש כ-1,000 פעמים", היא אומרת. "זה יצר הרבה פאניקה שלא היתה אמורה להיות".

לשאלה האם שינויים חיסוניים אלה ייחודיים ל-COVID-19, השיבה דומינגז-וילאר: "קשה לומר, משום שאף וירוס אחר לא היה במוקד של מחקר אינטנסיבי שכזה, תוך שימוש בארסנל המלא של הכלים המודרניים העומדים לרשות החוקרים. רבים מהשינויים האימונולוגיים שנצפו במחקר שלנו עשויים להימצא לאחר זיהומים ויראליים אחרים. אם היינו מסתכלים לעומק על שפעת למשל, כמו שבדקנו את הקורונה, כנראה שהיינו מוצאים גם קווי דמיון".

אולי טעו המדענים כשהניחו שזיהום בנגיף כלשהו גורר אחריו חזרה לנקודת ההתחלה של מערכת החיסון. במחקר קטן שפורסם ב-11 בינואר השנה, חוקרים בחנו את השאלה הזו על ידי בדיקה האם COVID-19 משנה את מערכת החיסון. החוקרים גייסו 33 אנשים שנדבקו ב-SARS-CoV-2 בתחילת המגיפה ולקחו מהם דגימות דם במשך מספר חודשים, לפני ואחרי שקיבלו חיסון נגד שפעת. כשהם השוו את האנשים האלה לאנשים שקיבלו חיסון נגד שפעת מבלי שחלו ב-COVID-19, הם מצאו הבדלים שלא ציפו להם בין המשתתפים הגברים למשתתפות.

בדרך כלל, התגובה הנשית לחיסון נגד שפעת חזקה יותר, אך במקרה הזה קרה ההפך: "התגובות של הגברים לחיסון היו חזקות יותר",  אומר ג'ון טסאנג, אימונולוג בבית הספר לרפואה ייל בניו הייבן, קונטיקט, שהיה שותף למחקר.

ייתכן שלרבות מהשאלות הללו לא תהיינה לעולם תשובות מלאות כי למרות שהידבקויות חוזרות הופכות נפוצות יותר, קשה יותר לעקוב אחריהן כיוון שהבדיקות לנגיף פוחתות

מחקר טרום פרסום מ-12 בפברואר השנה בדק את ההשלכות האימונולוגיות של SARS-CoV-2 באמצעות בחינת התגובה החיסונית של מחוסנים שנדבקו בשלב מאוחר יותר. החוקרים לא מצאו שינויים משמעותיים במערכת החיסון. "לא יכול להיות שעשינו את הבדיקה טוב או גרוע יותר, פשוט בדקנו את זה קצת אחרת", אומר ג'ון ורי, אימונולוג מאוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה ומוסיף: "ראינו סמנים של הפעלה גבוהה של תאי T, הפעלה גבוהה של תאי B אך כל זה חזר לרמות הבסיס תוך 45-60 יום".

ייתכן שלרבות מהשאלות הללו לא תהיינה תשובות מלאות לעולם, כי למרות שהידבקויות חוזרות הופכות נפוצות יותר, קשה יותר לעקוב אחריהן כיוון שהבדיקות לנגיף פוחתות. יתרה מכך, חסינות לנגיף נעשית מורכבת יותר ויותר כי קשה לערוך מעקב כשהאנשים משתנים ומתערבים משתנים כמו מספר וסוג מנות החיסון שניתנו, האם הנחקרים נדבקו ואם כן, באיזה זן של הנגיף ומתי קרתה ההידבקות. "כל המשתנים הללו מקשים על המחקר להיות מהימן", אומר טסאנג.

יהיו הסיכונים אשר יהיו, נגיף הקורונה כאן כדי להישאר. הוא ממשיך להתפתח ולייצר זנים שונים, עדיין מידבק ומדביק אנשים מחדש וסביר להניח שהנגיף ימשיך לחשוף פרטים חדשים על מערכת החיסון.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  הידבקות בזיהומים,  19-COVID,  מגזין,  מחקרים,  הידבקות חוזרת,  חדשות,  מערכת החיסון
תגובות