מחקר ברמב"ם: אלופציה אראטה מתפתחת גם ללא מעורבות גנטית

מחקר חדש המשותף לחוקרי המרכז הרפואי רמב"ם והטכניון מצא עדויות למקור נוסף שעד כה לא היה ידוע ועלול לגרום להתפרצות אלופציה אראטה (Alopecia Areata) בקרב אנשים שאינם משתייכים גנטית לקבוצת הסיכון. תוצאות המחקר התפרסמו בשבוע שעבר בכתב העת ב-elife.

אלופציה היא אחת מן המחלות האוטואימוניות השכיחות והיא למעשה מחלה חוזרת של אובדן שיער ללא הצטלקויות, אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות. המחלה מתפרצת כאשר מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השערות ופוגעת בהם, לאחר שהיא מזהה בטעות את רקמות הגוף כרקמה זרה. התהליך הזה גורם לנשירת שיער באזורים גדולים בקרקפת, ובמקרים חמורים יותר לנשירת שיער גוף בהיקפים גדולים יותר ובמקומות נוספים, כמו גם גרד ותחושת שריפה באזורים הנגועים. בהקשר הזה, רק לאחרונה מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר תרופה ראשונה בעולם לסובלים מהקרחה מפושטת.

פרופ' עמוס גילהר. ,"קיימת אפשרות להתהוות מחלה אוטואימונית גם ללא נוכחות גורמים גנטיים וללא נוכחת תאי הלימפוציטים הקלאסיים".
צילום: דוברות רמב"ם

בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר עדויות מחקריות על מקור המחלה האוטואימונית בתהליך דלקתי הנגרם על ידי תאים המתפתחים אצל חולים בעלי נטייה גנטית, כאשר אלה תוקפים את זקיק השיער בשלב הצמיחה שלו ומביאים לקריסה של החסינות האימונית המאפיינת אותו. אולם, מחקר חדש המשותף לחוקרי רמב"ם והטכניון מצא עדויות למקור נוסף אשר עלול לגרום להתפרצות המחלה בקרב אנשים שאינם משתייכים גנטית לקבוצת הסיכון.

ההשערה המקובלת הינה שתאים מסוג CD8 אחראים להתהוות המחלה, אבל במחקר שערך צוות בראשות פרופ' עמוס גילהר ובשיתוף החוקר ד"ר אביעד קרן והרופאה ד"ר רימה לאופר-בריטבה במעבדת המחקר של רמב"ם והפקולטה לרפואה של הטכניון, נמצאה קבוצת תאים נוספת, שעד כה לא היה ידוע על מעורבותה במחלה. מדובר בתאים מולדים של מערכת החיסון, אשר שיבוש בתפקודם מוביל להתפרצות המחלה.

"המחקר מתייחס לתאי (ILC1) Innate Lymphoid המהווים קו הגנה ראשוני של הגוף ומפרישים ללא הרף מגוון חלבונים התוקפים בדרך כלל גורמים חיצוניים שפולשים לרקמות בהן הם נמצאים", מסביר פרופ' גילהר, העוסק שנים רבות בחקר המחלה ובפיענוח המנגנון שלה.

"בניגוד לתאי הלימפוציטים הקלאסיים, אלה שנהוג לחשוב שהם האחראיים על הופעת המחלה, פעילות תאים אלה אינה ספציפית ואינה מתרחשת בעקבות היכרות קודמת עם הגורם הפולש", מדגיש פרופ' גילהר את הממצאים החדשים.

במסגרת ניסויי המחקר, החוקרים העבירו את התאים האלה לעור קרקפת בריא, ואלה הושתלו לאחר מכן על גבי עכברים ייחודיים. כתוצאה מכך התפתחה נשירת שיער במבנה קליני והיסטולוגי של מחלת האלופציה אראטה, כלומר העור האנושי שעל גבי העכברים פיתח את המחלה. במקביל, התאים הללו תורבתו בתנאי מעבדה עם זקיקי שיער בריאים וגם במקרה הזה הם פיתחו שינויים התואמים את השינויים הנצפים במחלה.

"המחקר מלמד שחשיפת זקיקי שיער ממקור בריא לחלוטין לתאי ILC-1  המפרישים רמה גבוהה של אינטרפרון גמא, חומר הידוע כנוטל חלק מרכזי בגרימת נשירת שיער, הביאה להתפתחות האלופציה אראטה בדגם שלפנינו", מסכם פרופ' גילהר. "מכאן, שממצאי המחקר מעלים את האפשרות שהתהוות האלופציה אראטה אינה תולדת מסלול אחד, שבו לגנטיקה ולתאי המערכת החיסונית הקלאסית תפקיד בלעדי, אלא שקיימים מספר מסלולי היווצרות. המסקנה היא שבמצבים מסוימים קיימת אפשרות להתהוות מחלה אוטואימונית גם ללא נוכחות גורמים גנטיים וללא נוכחת תאי הלימפוציטים הקלאסיים, כפי שהיה נהוג לחשוב עד כה".

לדברי החוקרים, מדובר בתצפית ראויה לתשומת לב ובמרכזה הופעת  סימנים בולטים של מחלה אוטואימונית על גבי רקמה אנושית בריאה, לאחר חשיפה לתאים לא שגרתיים של המערכת החיסונית. התצפית מאפשרת לימוד של אסטרטגיות טיפוליות חדשות וחדשניות למחלה שמשפיעה פיזית ונפשית על החולים בה.