במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Urology, החוקרים ביקשו לאפיין את הניהול הניתוחי, התוצאות הפרי-ניתוחיות והספציפיות לסרטן, ואת ההשפעה של AHV על ניהול ניתוחי בקרב חולים עם RCC ופקקת בווריד הנבוב התחתון (IVC).
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו חולים שעברו כריתת כליה רדיקלית וכריתת פקקת IVC בין השנים 1990 ו-2020. סטטיסטיקה השוואתית הופעלה בהתאם. ניתוח הישרדות בוצע על פי שיטת קפלן-מאייר, וניתוח בין קבוצות בוצע עם סטטיסטיקות לוג-דרג. החוקרים השתמשו ברגרסיה של סיכונים פרופורציונליים של cox רב משתנים להערכת ההשפעה של AHV, גיל, רמת הפקקת, כריתת וריד, גרורות ומחלות נלוות רפואיות על הישנות והישרדות כללית (OS).
94 מתוך 403 (23.3%) חולים היו עם AHV, כולל 43 (46%) עם רבדואיד, 39 (41%) סרקומטואיד, ו-12 (13%) עם שניהם. תוצאות המחקר הדגימו כי הופעה של AHV היה קשור למחלה מתקדמת. עם זאת, לא נצפו סיבוכים מוגברים סביב הניתוח או ירידה בהישרדות הכללית. חציון ההישרדות (IQR) היה 16.7 (4.8-47) חודשים ללא AHV ו-12.6 (4-29) חודשים עם AHVי(P = .157). נוסף לכך, התמיינות סרקומטואידית הייתה קשורה באופן בלתי תלוי להישרדות כללית גרועה יותר (יחס סיכונים = 2.016, רווח סמך 1.38-2.95, P <.001). עם זאת, התמיינות של רבדואיד לבד או עם סרקומטואיד הפגינה הישרדות כללית דומה (P = 0.063).
לסיכום, RCC ופקקת ב-IVC עם AVH היו עם סיכון מוגבר להופעת מחלה גרורתית, והתמיינות סרקומטואידית קשורה להישרדות כללית גרועה יותר. לכריתה של גידולים עם ובלי AHV יש סיבוכים פרי-ניתוחיים דומים, מה שמצביע על כך שניתן לבצע ניתוח בצורה בטוחה בחולים עם RCC ופקקת ב-IVC עם AHV.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
