אוסטקינומאב

שיפור מולקולרי ורקמתי מרשים של נגעי ספחת לאחר טיפול עם ריזנקיזומאב

במחקר זה נדגמו נגעי ספחת עוריים ובוצעו להם בדיקות מולקולריות ורקמתיות, על מנת להשוות בין השפעתן של התרופות ריזנקיזומאב ואוסטקינומאב על השיפור בנגעים

אינטרלוקין-23 (IL-23) תורם להפעלה, אחזקה והתרבות של אוכלוסיית תאי T מסייעים מסוג 17 (TH17 cells), ומשחק תפקיד עיקרי בפתופיזיולוגיה של ספחת (פסוריאזיס). עיכוב של האינטרלוקין IL-23p19 עם ריזנקיזומאב (Risankizumab) הביא לתגובה קלינית עדיפה על פני אוסטקינומאב (Ustekinumab, מעכב כפול של IL-12/IL-23), אך טרם הושוו ההשפעות של שתי התרופות ברמה המולקולרית.

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את מאפייני הדמיון והשוני ברמה המולקולרית והפתולוגית-רקמתית של נגעים עוריים של חולי ספחת, המטופלים עם ריזנקיזומאב לעומת אוסטקינומאב בנקודת זמן מוקדמת.

דגימות רקמה נלקחו מנגעים של 81 מטופלים שסבלו מספחת-פלאק (Plaque psoriasis) ברמת חומרה בינונית-גבוהה, והשתתפו בשני מחקרים שונים (מחקר שלב 1 על ריזנקיזומאב, ומחקר שלב 2 על ריזנקיזומאב לעומת אוסטקינומאב). הנתונים נותחו בעזרת שיטות מעבדה של היסטופתולוגיה, אימונוהיסטוכימיה וריצוף RNA.

ריזנקיזומאב גרמה לירידה מהירה ברמתם של חלבונים וסמני שעתוק הקשורים למסלולים של IL-23. ירידה זו החזיקה מעמד לאורך 8 שבועות. בשבוע 4, ריזנקיזומאב הפחיתה את הביטוי הרקמתי-פתולוגי של מגוון סמנים ביולוגיים (K16, Ki67, CD3, lipocalin-2, CD11c, dendritic cell lysosome-associated membrane glycoprotein, β-defensin 2, S100A7). ניקוד רקמתי-פתולוגי כולל הראה ש-54% ו-69% מהמטופלים שטופלו עם 90 או 180 מיליגרם ריזנקיזומאב, בהתאמה, הוגדרו כבעלי שיפור מצוין, לעומת 29% מהחולים שטופלו עם אוסטקינומאב. בשבוע 4, חלה ירידה משותפת בביטויים של 2,645 גנים בעור הנגוע של חולים שטופלו עם ריזנקיזומאב או אוסטקינומאב, ובנוסף ירידה מובהקת ב-2,682 גנים הייחודיים לטיפול עם ריזנקיזומאב. ריזנקיזומאב גרמה לביטוי מופחת יותר של גנים הקשורים לקרטינוציטים, תאי עילית העור, ומונוציטים לעומת אוסטקינומאב.

החוקרים הסיקו שריזנקיזומאב גרמה לשינויים מודגשים יותר לעומת אוסטקינומאב במאפיינים הרקמתיים-פתולוגיים והמולקולריים של נגעי עור ספחתיים, לאחר 4 שבועות של טיפול.

מקור: 

Visvanathan, S. et al. (2019). Journal of Allergy and Clinical Immunology. 143(6):2158-2169

נושאים קשורים:  אוסטקינומאב,  ספחת,  פסוריאזיס,  ריזנקיזומאב,  מחקרים
תגובות