מסלולי טיפול משולבים משפרים את הטיפול בחולים עם רינו-סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף (CRSwNP). יישום של מסלולי טיפול שכאלה דורש פיתוח סמנים ביולוגיים מבוססי אנדוטיפ לצורך ריבוד החולים. עם זאת, המשמעות של ציטוקינים ושל סמנים המושרים באמצעותם לניהול יעיל של טיפול בחולי CRSwNP , טרם התבררה באופן משביע רצון.
עוד בעניין דומה
מחקר רטרוספקטיבי שפורסם בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology נערך במטרה לקבוע את הערך הפרוגנוסטי והפרמקולוגי של ציטוקינים מסוג 2 וציטוקינים שאינם מסוג 2, וכן של סמנים הקשורים לדלקת מסוג 2 כגון CCL26, פריוסטין וציסטטין SN, הנמצאים בהפרשות מחלל האף במסגרת הטיפול ב-CRSwNP.
במסגרת המחקר 151 חולים עם CRSwNP הוקצו לשלבי הגילוי והאימות. ריכוזם בהפרשות אפיות של ציטוקינים, CCL26, פריוסטין וציסטטין SN נקבעו באמצעות Luminex ו-ELISA. הערכת חשיבות יכול הניבוי בוצעה בעזרת עקומות ROC, ועקומות קפלן-מאייר ורגרסיית COX שימשו לניתוח ההישרדות.
לאחר מעקב של שנתיים ותקנון לגורמי סיכון אחרים עלה מן המחקר כי ציסטטין SN מהווה גורם מנבא בלתי-תלוי למצב הבלתי נשלט של CRSwNP (יחס סיכונים = 1.168 ו-1.132 בשלבי הגילוי והאימות, בהתאמה; P <0.001).
מטופלים עם ריכוז גבוה של ציסטטין SN התייצגו עם הופעה מהירה יותר ושיעורים גבוהים יותר של מצב שאינו ניתן לשליטה בהשוואה למטופלים עם רמות נמוכות (P <0.001).
טיפול רפואי מוגבר בחולים עם רמות גבוהות של ציסטטין SN הביא לדחיית המצב הבלתי נשלט בשלבי הגילוי (P = 0.016) והאימות (P = 0.002), אך נכון לזמן סיום המעקב לא העלים אותו באופן מוחלט.
לסיכום, לרמות הציסטטין SN בהפרשות האף יש ערך פרוגנוסטי חזק, והן יכולות לסייע בניהול נכון של הטיפול בחולי CRSwNP.
מקור: