טעויות באבחון ובטיפול באלרגיה עלולות להיות טראגיות בימי מלחמה

דחיית בדיקות דימות דחופות, עקב חשש לאלרגיה לחומר ניגוד שמכיל יוד ועיכוב בטיפול התרופתי בפצועים שמוגדרים כאלרגיים לפנצילין, הם חלק מטעויות באבחון ובטיפול באלרגיה שעלולות להיות טראגיות בימי מלחמה. לכן, פנו חברי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בחודש האחרון לבתי החולים בפריפריה, בצפון ובדרום, שבהם אין מומחי אלרגיה והציעו עזרה בייעוץ רפואי מציל חיים.

"אנו ערים למצוקת הפריפריה ביומיום ועוד יותר כעת בזמן מלחמה", מסר יו"ר האיגוד, פרופ' ארנון אליצור, והסביר כי "כאיגוד רופאים החלטנו להציע עזרה לבתי החולים שאין בהם שירותי אלרגיה חיוניים להצלת איברים וחיים, באמצעות ייעוץ טלפוני מרחוק 24/7". האיגוד הביע נכונותו לסייע בייעוצי אלרגיה אחרים ובשמירה על מעקב אלרגי לזקוקים לכך, עם דגש על המפונים מעוטף עזה ומהצפון השוהים בבתי מלון או במקומות אחרים.

לדברי חברי האיגוד, עיכובים ממושכים של בדיקות הדמיה (רנטגן, בדיקות סיטי וצנתורים) לנפגעים המוגדרים כאלרגיים ליוד, גם כשהסיכון בעיכובים הללו עולה על הסיכון להתקף אלרגיה, הם טעות רפואית שכיחה בבתי החולים. בנוסף, יש אבחון יתר מוטה ומוגזם באוכלוסיה של אלרגיה לפניצילין.

ניהול סיכונים רפואי מחושב

הארגולוג פרופ' אלון הרשקו מסביר כי כשמגיעים פצועים למלר"ד, חובה לבצע ניהול סיכונים רפואי מחושב. "השאלה שצריכה להישאל היא: מה הסיכון הגבוה יותר, בדיקת הדמיה לא מדויקת או סיכון לתגובה אלרגית?". לדבריו, "רבים בישראל מוגדרים בטעות כאלרגיים ליוד. גם מי שמרחו בילדות יוד כחומר חיטוי על פצע ופיתחו גרד בעור סבורים בטעות שהם אלרגיים ליוד. גם מי שאלרגיים לאכילת דגים עלולים בטעות לחשוב שהם אלרגיים ליוד, למרות שאין קשר בין אלרגיה לדג לאלרגיה ליוד. לרוע המזל, מידע מוטעה נרשם בתיק הרפואי, בעוד המציאות לעתים קרובות היא שונה.

"אלרגיה משמעותית לחומרי ניגוד (המכיל יוני יוד) היא למעשה תופעה נדירה. הבעיה היא שלרוב, כשפצועים מגיעים לבתי החולים ומדווחים על אלרגיה ליוד, בדיקות ההדמיה שלהם נדחות בשעות ארוכות כדי להספיק לתת להם תרופות אנטי היסטמיניות או סטרואידים כהכנה לקראת הזרקת חומר הניגוד. הכנה זו אורכת  כחצי יממה, וזו טעות שעלולה לסכן חיים".

פרופ' הרשקו מוסיף ואומר כי "לרוב, כשמגיע אזרח או חייל פצוע לבית החולים, הסיכון לתמותה מהפציעה חמור יותר מהסיכון להתפתחות תגובה אלרגית. כשנכנס לתמונה אלרגולוג ועובר על התיק הרפואי, השיקול יותר מושכל, ובדרך כלל ההמלצה היא להזריק את חומר הניגוד (למרות הסיכון להתפתחות תגובה). אפשרות אחרת היא לנהוג לפי פרוטוקולים, שמאפשרים מתן סטרואידים לווריד והמתנה של 3-2 שעות לפני הזרקת חומר הניגוד, בהנחה שהעיכוב בבדיקת הדימות לא מחמיר את נזקי הפציעה. כמו כן, גם אם מופיעה תגובה אלרגית בעקבות הזרקת חומר הניגוד, יש מענה רפואי חיוני, שכולל טיפול תרופתי מיידי באנטי היסטמינים, או במקרים חמורים, הזרקה מהירה של אדרנלין לשריר".

פשרות לא מחויבות המציאות בטיפול הרפואי

טעות שכיחה נוספת שעליה מצביעים חברי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית היא פשרה על טיב הטיפול הרפואי במי שמוגדרים בטעות כאלרגיים לפנצילין. הנוהל השגרתי בקבלה לבית החולים היא לשאול על אלרגיה לתרופות ובנוסף, הכותרת: "אלרגיה לפניצילין" מופיעה לרוב בגיליון הרפואי הממוחשב מקופת החולים. החשש לאלרגיה לפניצילין עלול להשפיע על הטיפול הרפואי. כ-15%-10% מהאנשים באוכלוסיה הכללית אלרגיים לתרופה אחת או יותר, אך במרבית המקרים לא מדובר באלרגיה שיכולה לגרום לתגובה מיידית.

התרופה השכיחה ביותר, המדווחת על ידי מטופלים כגורמת לתגובות אלרגיות היא פניצילין. האלרגולוגית פרופ' רונית קונפינו-כהן, מסבירה כי "למטופל עם אלרגיה לפניצילין צריך לתת תרופות אנטיביוטיות חלופיות. הבעיה היא שהשימוש בהן מלווה בעלייה בשכיחות תופעות הלוואי (בהשוואה לפניצילין), עלייה בשכיחות הסיבוכים במהלך האשפוז ואפילו עלייה בתמותה. אלא שיש פער משמעותי בין הדיווחים הקיימים של אלרגיה לפניצילין לבין אלרגיה בפועל לתרופה זו, מה שגורם לפשרות לא מחויבות המציאות בטיפול הרפואי".

לדבריה, כשמתעוררת דילמה לגבי מתן פניצילין, יש להיוועץ מיידית עם אלרגולוג איך להשתמש בפניצילין  בבטחה.